צפע באוויר

מתחת, מאחורי, לצד, במקביל לחיי היומיום של האדם העירוני, ה-Homo Civitas, מתקיים עולם אחר: חשוף, אורגני, לבבי ורך יותר. גיא קוטב ניגש אל מציאות מוקפת נופים, בעלי חיים ודמויות אורחות מזדמנות (וטרינר ורועה צאן, רוכב אופניים או ילדה פקחית), ומעמיד סביבה עלילות עתירות יופי פשוט, המאירות את הגיאוגרפיה שלנו באור אנושי, עדין. בזמן הקריאה בטקסטים העירומים של המחבר נוצרת הרגשה של רוגע ובהירות: החברה הפורמלית והמסחרית שלנו מהדהדת אל השוליים ברשרוש לא מזיק. קוטב מצייר אפשרות חדשה לסימביוזה בין האדם לטבע, ובו בזמן מספר על העולם הקדום כפי שהיה מאז ומתמיד. באסופת סיפורים יוצאת דופן על האדם והחיה, תמצאו השתקפויות של ג׳ק לונדון, ספרות ילדים קלסית, נטורליזם מאופק מהמאה התשע-עשרה, חמלה, אופטימיות. זו ספרות מרחבית הרצופה תובנות גשמיות, צנועה ועם זאת החלטית.