על שפת נהר כבר

ספר השירה החמישי של המשוררת והעורכת ליאת קפלן. לֹא יֵשׁ הָיָה אָז וְלֹא אַיִן, לֹא שָׁמַיִם, לֹא שֵׁם, לֹא מַיִם, לֹא מָוֶת, לֹא מַחֲשָׁבָה וְלֹא אַלְמָוֶת, לֹא כָּאוֹס, לֹא גָּאיָה, לֹא אֶרוֹס, לֹא אָפְסוּ, אַנְדְּרָלָמוּסְיָה, תִּיאָמָת לֹא מִלְּבַר, לֹא מִלְּגֵו, לֹא לִפְנַי וְלִפְנִים, לֹא עֶלְיוֹנִים, לֹא תַּחְתּוֹנִים, לֹא תֹּהוּ וְלֹא בֹּהוּ, לֹא הוּן וְלֹא דּוּן וְלֹא אֱלוֹהִים. עוֹד בְּעִרְבּוּבְיָה לְלֹא תֹּאַר רָבַץ כָּל הַטֶּבַע, גֹּלֶם דּוֹמֵם בְּלִי תְּכוּנָה, בִּינָה, סֵדֶר אוֹ קֶשֶׁר. יַחַד שָׁכְנוּ יְסוֹדוֹת שֶׁל עָפָר, שֶׁל אֲוִיר, שֶׁל עֵינַיִם וּמַיִם אוֹר לֹא הָיָה בַּאֲוִיר וְצוּרָה לֹא שָׁרְתָה עוֹד בַּחֹמֶר. לֹא הָיָה אָדָם, מְשׁוֹרֵר, חַי אוֹ אֵל, לֹא אֲדָמָה, עֲרָפֶל, זִכָּרוֹן אוֹ צֵל. אַחַת נָשְׁמָה, בְּמַשַּׁב דּוּמִיָּה נָשְׁמָה, לְבַדָּהּ וּמְאוּם אֵין בִּלְתָּהּ. הַכֹּל אָז הָיָה חֹשֶךְ מוּלָט בְּחֹשֶךְ: יַלְדָּה מְכֻרְבֶּלֶת בְּרֵיקוּת וְאוּלַי גַּם יַלְדָּה לֹא הָיְתָה