בית לבן בעיר אפורה

לפני למעלה ממאה שנים הקים יאנוש קורצ'אק, רופא ילדים ומי שהפך ברבות הילדים למחנך נערץ, את בית היתומים המיוחד במינו, שנשאר דוגמא ומופת למורים ומחנכים עד ימינו. קורצ'אק האמין במתן חופש לילדים – שיאפשר להם לנהל את עצמם, ולפתח את כישרונותיהם הייחודיים – ויחד עם זאת לימד מה אחריות הדדית, דאגה לזולת, ויצירתה של חברה אנושית צודקת. בספר 'בית לבן בעיר אפורה' מספר בלפר על שמונה השנים שבהן שהה בבית היתומים של קורצ'אק, בתקווה לסייע להנצחת זכרו של האיש המופלא שהשפיע על חייו ועל חייהם של מאות יתומים יהודים, ונחשב עד היום לאחד המחנכים הנערצים בעולם. יצחק בלפר, יליד ורשה, פולין, חניך בבית היתומים שניהל ד'ר יאנוש קורצ´אק, נותר שריד יחיד ממשפחתו הענפה שנספתה בשואה. שש שנים חלפו למן אותו היום שבו נפרד מיקיריו, והוא בן שבע-עשרה יצא למסע הישרדות. כשחזר לוורשה, על שרידי הגטו, גמלה בו ההחלטה לעלות לארץ ישראל, שם ורק שם יהיה ביתו. ניסיון העלייה ארצה הסתיים במחנות ההסגר הבריטיים בקפריסין. שם, במחנה, היה תלמידו של הפסל זאב בן-צבי ונשבה ונשבה בקדם האמנות והפיסול. יצחק זכה להגשים את חלומו ולחיות בארץ ישראל. לאחר שירותו הצבאי הכשיר עצמו כאמן במכון אבני לאמנות. לימים הדריך והכשיר דורות של תלמידים. את כישרונותיו האמנותיים, שנחשפו כבר בשנות ילדותו בבית היתומים, בחר לנתב להנצחת פועלו של ד'ר יאנוש קורצ´אק ושואת עמו ומשפחתו.