Cover

ואנגרי

תמר ורטה-זהבי

Unabridged • 9789180285384
4 hours 47 minutes
Thalia
Get the audiobook on Thalia *
Some articles contain affiliate links (marked with an asterisk *). If you click on these links and purchase products, we will receive a small commission at no extra cost to you. Your support helps to keep this site running and to continue creating useful content. Thank you for your support!
Thalia
Thalia *

From the publisher

ואנגרי יצאה בריצה מבית הבוץ. האבנים הכאיבו לכפות רגליה היחפות, אבל היא התעלמה מהכאב. 'איפה הנחל שלי?' זעקה כשהגיעה למקום שהתפתל בו רק לפני חמש שנים הנחל. 'איפה העצים שלי? איפה המעיין שלי? אמא, מה קרה פה בקניה? עזבתי ארץ ירוקה וחזרתי למדבר?' 'הנחל התייבש בתי. גם המעיין.' ענתה אמהּ בקול חנוק מדמעות. 'אנשים רודפי בצע כרתו את כל העצים שלנו, והם ממשיכים וכורתים יערות שלמים. בגללם קניה הופכת למדבר, לילדים אין אוכל מזין לאכול ומים צלולים לשתות.' 'אמא, אני מבטיחה לך שאני אחזיר את הנחלים, את המעיינות ואת הצבע הירוק לקניה. 'ניגבה ואנגרי את הדמעה שגלשה על לחיה של אמהּ. 'אני לא יודעת איך, אבל אני נשבעת לך שאעשה זאת!' ואנגרי קיימה את שבועתה והצליחה לחולל נס - היא שכנעה מאות נשים כפריות לשתול מיליוני עצים ולהחזיר לקניה את כל זני העצים שצמחו בה בעבר. בזכות העצים חזרו המעיינות לנבוע, והנחלים - להתפתל בין הגבעות. וכששתלו הנשים הכפריות את העצים, נשתלו במוחן רעיונות חדשים: הן הבינו שהן יכולות לדאוג בעצמן לגורלן ולגורל ילדיהן. הן הבינו שהן יכולות לפתור את בעיית הרעב והצמא ואינן צריכות לחכות שמישהו אחר יעשה זאת עבורן. בשנת 2004 זכתה ואנגרי מאטאיי בפרס נובל - היא החזירה את הצבע הירוק לארצה קניה, ואת התקווה והגאווה לתושביה
From the publisher
ואנגרי יצאה בריצה מבית הבוץ. האבנים הכאיבו לכפות רגליה היחפות, אבל היא התעלמה מהכאב. 'איפה הנחל שלי?' זעקה כשהגיעה למקום שהתפתל בו רק לפני חמש שנים הנחל. 'איפה העצים שלי? איפה המעיין שלי? אמא, מה קרה פה בקניה? עזבתי ארץ ירוקה וחזרתי למדבר?' 'הנחל התייבש בתי. גם המעיין.' ענתה אמהּ בקול חנוק מדמעות. 'אנשים רודפי בצע כרתו את כל העצים שלנו, והם ממשיכים וכורתים יערות שלמים. בגללם קניה הופכת למדבר, לילדים אין אוכל מזין לאכול ומים צלולים לשתות.' 'אמא, אני מבטיחה לך שאני אחזיר את הנחלים, את המעיינות ואת הצבע הירוק לקניה. 'ניגבה ואנגרי את הדמעה שגלשה על לחיה של אמהּ. 'אני לא יודעת איך, אבל אני נשבעת לך שאעשה זאת!' ואנגרי קיימה את שבועתה והצליחה לחולל נס - היא שכנעה מאות נשים כפריות לשתול מיליוני עצים ולהחזיר לקניה את כל זני העצים שצמחו בה בעבר. בזכות העצים חזרו המעיינות לנבוע, והנחלים - להתפתל בין הגבעות. וכששתלו הנשים הכפריות את העצים, נשתלו במוחן רעיונות חדשים: הן הבינו שהן יכולות לדאוג בעצמן לגורלן ולגורל ילדיהן. הן הבינו שהן יכולות לפתור את בעיית הרעב והצמא ואינן צריכות לחכות שמישהו אחר יעשה זאת עבורן. בשנת 2004 זכתה ואנגרי מאטאיי בפרס נובל - היא החזירה את הצבע הירוק לארצה קניה, ואת התקווה והגאווה לתושביה

From the same authors

Imprint
Storyside
Release date
03/29/2021

Storyside