העורבים

'העורבים' הוא רומאן ישראלי-לעילא. הוא פורש לסירוגין שתי עלילות, שנראות בתחילה לא-קשורות. האחת מתרחשת בעיקר על רקע ישראל של שנות ה-70, ובמרכזה ז'ניה, ילידת 1919, שבאה מגבול אוקראינה-פולין. ואילו במרכז העלילה האחרת, שההווה שלה ב-1999, עומדת דידי, ילידת קיבוץ, נשואה ואם לבת, עוזרת-הפקה בטלוויזיה, אשה שנוטה להתבלבל בין מציאות לדמיון. בתום שיפוץ בדירתה חודרת אליה ההכרה שחיי-המשפחה שלה כבר מזמן בקועים. מה הקשר בין שתי הנשים הללו, השונות זו מזו בכל היבט אפשרי? כיצד יתלכדו העלילות? ואילו קשרים סמויים ארוגים ביניהן? פרטים רבים, סמויים, יוצרים הקבלות בין שתי העלילות ובין שתי הנשים, לכל אורך הסיפור. ולבסוף תחדור ז'ניה עצמה – שב-1999 היא כבר אלמנה, ואם שכולה 25 שנה, וסובלת מפרנויה חריפה – אל לב העלילה של דידי. זהו ספר על הלבד הנשי בעומק הקן המשפחתי, במוקד הזוגיות וההורות המגוננת; על השתיקות הגדולות במשפחה, מעבר לכל הדיבורים שאינם דיבור; על נשים שכולן תרות אחר שליטה על גברים חלשים, וזו נשמטת להן; ועל בני-זוג שכל אחד מהם מחמיץ את האחר משום שחיפש בו רק תחליף-מתקן לאם קשה או מכאיבה. למרות תכניו הטעונים יש בספר הזה גם מידה לא מבוטלת של הומור, והוא סוחף את הקוראים לעולמן של דמויותיו בעוצמה מרשימה. 'חוכמת הספר מצויה ביכולתו להסעיר את מעמד הסטריאוטיפים ואת התבניות המוכנות מראש שאתן אנו ניגשים לקריאת סיפור כזה... אבירמה גולן כתבה יצירה הראויה להיכלל במקום של כבוד בספרות הנשים. היא מצאה דרך אל הנקודה הארכימדית'. (חנה נווה, הארץ ספרים) | 'שילוב נדיר בין ספר קריאה מרתק וסוחף... איכויות ספרותיות ומורכבות פסיכולוגית'. (חיה הופמן, ידיעות אחרונות) | 'כתוב ברגישות רבה וננעץ כמו סיכות קטנות בבטן'. (רנה ורבין, העיר)